מהי מנהיגות ניהולית?

מאת: ד"ר רותם בן חור והילה מזור

ב- 20 השנים האחרונות, מציאות חיינו משתנה באופן דרמטי בכל תחומי החיים. למציאות משתנה ומתפתחת יש יתרונות רבים, אך יחד עם זאת היא יוצרת מציאות כאוטית המאופיינת בחוסר וודאות ורמות לחץ ועומס גבוהים אשר ללא ניהול-מנהיגותי מספק עלולים לגרום לפגיעה ברמה התפקודית של הארגון ושל אנשיו. ארגון המאופיין בניהול מנהיגותי, לעומת זאת, זוכה להתפתחות מתמדת, להסתגלות מהירה לשינויים, לצמיחה מתוך אתגרים, ולעובדים יצירתיים, אמיצים, בעלי מוטיבציה ותחושת מחוברות גבוהה.

בעבר נהגו לחשוב כי מנהיג הוא אדם יוצא דופן, בעל תכונות אופי ייחודיות ומולדות. המנהיגים היו יחידי סגולה שנולדו למנהיגות. היום על פי תאוריות למנהיגות עכשוויות, המנהיגות היא אוסף של יכולות שכל אדם יכול ללמוד כיצד להביא אותן לידי ביטוי, ויותר מכך, המנהיגות היא תפיסה, היא תרבות והיא מתבטאת בתהליכים ובממשקים. האמת היא כנראה איפה שהוא באמצע כך שכל אדם יכול ללמוד להיות מנהיג ובד בבד לכל אדם יש את היכולות המולדות הייחודיות לו שיאפשרו לו להוציא לפעול את המנהיג שבו.

מי הוא אם כך מנהיג?

מנהיג הוא אדם העוסק בהשפעה, הובלה, התפתחות ויצירת מציאות רצויה. כדי להבין מנהיגות לעומק נחלק אותה לשלושה תחומים: מנהיגות אישית, מנהיגות בין אישית, ומנהיגות ארגונית/חברתית.

סביר שכל אדם באשר הוא רוצה לשפר את יכולות המנהיגות האישית שלו. אדם שיודע להנהיג את עצמו יודע להתפתח ולהשפיע על עצמו כך שיוכל להוביל את עצמו וליצור את המציאות לה הוא מייחל. מנהיגות בין אישית שמה דגש על מערכות היחסים שסביבנו. גם בהקשר הזה כל אדם רוצה לדעת להשפיע, לפתח ולהוביל את מערכות היחסים שלו לעבר החיבור הרצוי בעיניו. מנהיגות אירגונית/חברתית מתייחסת להשפעה רחבה יותר, בה המנהיג משפיע ומוביל קהל רחב של אנשים – בארגון, בקהילה, בעיר במדינה וכן הלאה.

אם כל אדם יכול להיות מנהיג, מדוע אנחנו לא מוצאים מנהיגים בכל פינה?

התשובה לשאלה הזו היא פשוטה אך הפתרון לה די מורכב. לכל אחד מאתנו ישנו מנגנון מוחי הישרדותי שמטרתו להגן עלינו. המנגנון הזה עושה עבודה טובה בזמן סכנה מידית אך במקביל הוא גם מחרב את המנהיגות, החופש והיצירה במצבים יומיומיים רבים. החלק המורכב בסיפור הוא שהמנגנון הזה עושה עלינו "טריקים חכמים" מה שמקשה עלינו לזהות שהוא בפעולה. אנחנו למעשה לא תמיד מודעים לכך שאנחנו מונהגים על ידי אמונות והתניות פנימיות שלנו. בואו ניקח דוגמה, למנהלת יש במחלקה עובד לא מקצועי שיוצר אינטריגות מרובות – הוא לא עושה את העבודה בצורה טובה, למרות שחנכו אותו ולימדו אותו עשרות פעמים; בנוסף הוא אדם מאוד אגרסיבי ומרבה לריב עם אנשים בסביבתו. שלושה עובדים נוספים במחלקה ביקשו לעזוב למחלקה אחרת בגללו ואחד מהם אף התפטר לכשנדרש להמשיך לעבוד איתו. ברור לכולם כי מדובר בעובד שנכון לארגון לשחרר אותו או למצוא לו תפקיד מתאים יותר, אך המנהלת מפחדת לפגוע בפרנסה שלו ומתוך הפחד הזה המנגנון ההישרדותי שלה מונע ממנה לראות את טובת הכלל. מבחינת התודעה שלה יש סיכוי שהוא יהיה חסר כל והוא וילדיו יפגעו. כאן מתחיל החלק המעניין של המנגנון –  התודעה שלה לא מציפה לה באופן מודע שזה הפחד שלה, אלא "מזריקה" לה מחשבות, רגשות ותחושות שנראות ומרגישות נכונות והגיוניות, למרות שכל מטרתן היא להימנע מהסכנה.

"המזרק" התודעתי של המנהלת במקרה הזה יכול לפעול באופן הבא:

בכל פעם שידברו איתה עליו ועל הצורך לפטר אותו יעברו לה באופן תגובתי ואוטומטי מחשבות כמו: "אם אני אלמד אותו הוא ישתפר", "גם שלושת העובדים האחרים לא מושלמים", "לא זורקים עובד, משפרים אותו". אלה הן מחשבות שניתן בעקרון לבסס אותן במציאות ולכן היא משתכנעת שהיא צודקת. בפועל מחשבות אלו מעכבות אותה, את העובד ואת הארגון.

כמו כן יצופו בה באופן תגובתי ואוטומטי רגשות ותחושות ספציפיות לדוגמא: היא תרגיש מסוגלות (לשנות אותו למרות שלא בטוח שמבחינת זמן ומאמץ זה נכון לעשות), היא תרגיש לחץ כשאנשים אחרים מתלוננים עליו ועוד.

ברמה ההתנהגותית, למרות שזה לא בהכרח הדבר הנכון, המזרק הזה יגרום לה להשקיע זמן מוגזם בפיתוח העובד, להצטדק כשמתלוננים עליו, לראות דברים אחרים כפחות חשובים מטיפול בעובד.

היא משכנעת את עצמה דרך מחשבות, רגשות ותחושות שההחלטה הנכונה היא להשאיר את העובד.

אילו הייתה מבינה שהיא פועלת באופן אוטומטי ותגובתי לפחד פנימי שלה מחוויית האשמה ומפגיעה בפרנסת האחר, היא הייתה מצליחה להבין "על מה כולם מדברים" ומוצאת פתרונות יעילים לעצמה, לעובד ולארגון.

מה בין מנהיגות לניהול? האם כל מנהל צריך להיות מנהיג?

חברה שמפתחת את מנהליה להיות מנהלים-מנהיגים, מייצרת חברה בה האנשים שלה עובדים מתוך מוטיבציה פנימית, תחושת מחוברות, בתקשורת הרמונית ושותפות ובחיפוש אחר התפתחות, התייעלות ומיצוי פוטנציאל. מנהליה יהיו כאלה שידעו לקבל החלטות בצורה שקולה, להתמודד ולהסתגל בצורה מקדמת ובריאה עם שינויים ומשברים, ויהיו אמיצים, יצירתיים ופורצי דרך. ארגון המפתח מנהיגות-ניהולית בקרב מנהליו ועובדיו מגדיל משמעותית את הסיכויים לעמוד במטרה של החברה להיות רווחית ומוצלחת לאורך זמן.

ניתן לתאר ארבע "רמות מנהיגות" ודרכן לערוך בירור עצמי וארגוני בנוגע למיקומם של המנהלים במדרג המנהיגות ההיררכי:

  1. ניהול משימתי – מנהלים המבצעים את המשימות ומניעים את עובדיהם לביצוע המשימות. הדגש של מנהלים אלו הוא על השגת ההצלחות ולכן ישימו פוקוס עיקרי על זיהוי הפעולות הנכונות והמקצועיות שיש לבצע על מנת להשיג הצלחות אלו.
  2. מנהיגות ניהולית משימתית – למנהלים אלו חשוב להיות המנהלים הטובים ביותר שהם יכולים ולכן ישימו את הפוקוס על התפתחות המנהיגות האישית שלהם. מנהלים אלו מבינים שעל מנת להשפיע ולהוביל את הצוות שלהם לעבר השגת המטרות והיעדים הם צריכים לדעת להנהיג את עצמם (את הרגליהם, פחדיהם, רצונותיהם, מחשבותיהם ותחושותיהם). מעצם העיסוק שלהם בהתפתחות המנהיגותית האישית, הם מייצרים גם תקשורת הרמונית סביבם אשר מחזקת את מערכות היחסים ומעוררת באנשים השראה לעבוד איתם ולהיות כמותם.

 מנהלים רבים נוטים לחשוב שהם בעלי מודעות עצמית גבוהה, וזה אכן נכון. יחד עם זאת, לצד הניסיון, הידע והיכולות המתקדמות, במנהיגות אישית הדגש הוא על היכולת הרפלקטיבית של המנהל. זוהי היכולת של המנהל להכיר לעומק כיצד ה"מוח שלו חושב" ומתי הוא מופעל בצורה תגובתית ואוטומטית מתוך המנגנון ההישרדותי. הוא יודע לזהות כאשר התבנית התודעתית התגובתית האישית שלו שולטת בו ולשנות אותה במקרים שבהם היא גורמת לו להתנהג בצורה שפוגעת בהשגת מטרותיו האישיות והניהוליות.

  1. מנהיגות ניהולית מעצימה – מנהלים אלו, בנוסף ליכולתם להכיר ולזהות את התבנית התגובתית האוטומטית שלהם, הם גם יודעים לזהות מתי האנשים שסביבם נשלטים על ידי התבנית התגובתית האוטומטית שלהם, ויודעים לתת להם את המענה הנדרש כך שיצאו מהשפעת התבנית ויפעלו מתוך שקילות, אומץ, חופש ויצירה.
  2. מנהיגות ניהולית מערכתית-ארגונית – מנהלים אלו שמים דגש ליצור תרבות של עובדים מנהיגים מכוונים חזון. הם דואגים לפתח ולתת למנהלים שלהם להפוך להיות מנהלים הפועלים מתוך מנהיגות ניהולית מעצימה ובכך יוצרים ארגון שכל מי שנכנס אליו "נדבק בנגיף" המנהיגות.

ככל שהמנהלים בארגון הם ברמה המנהיגותית הגבוהה יותר, כך הארגון זוכה להתפתחות מתמדת, להסתגלות מהירה לשינויים, לצמיחה מתוך אתגרים, ולעובדים יצירתיים, אמיצים, בעלי מוטיבציה ותחושת מחוברות גבוהה.

מעוניינים להעמיק בגישת המנהיגות הניהולית? לקבלת הצעה השאירו פרטים ונחזור אליכם.